אדר תשפ"ו, מרס 2026 גיליון 102 17 המתקפה כיוון שכוונו לאיראן לא בכדי התקבל בפקפוק . חוקרים באוניברסיטת קטר הגדירו זאת כמתקפה אמריקאית . בהתאמה, אומנם לאחר ההתקפה הצטרפה ארצות הברית לגינוי מועצת הביטחון על התקיפה בקטר, אך בתנאי ששם ישראל יושמט . באופן דומה הגיבה דוברת הבית הלבן – היא הביעה צער על המתקפה והגדירה אותה בתור לא מועילה לישראל, אבל גם הביעה צער על נוכחות חמאס בדוחה . גישה זו לא הלמה את הנרטיב שקטר קידמה, לפיו אירחה את הנהגת חמאס לבקשת ארצות הברית, עוד מימי ממשל בוש ב - 2006 ולבקשת ממשל אובמה בשנת 2012 . הדינמיקה במהלך המתקפה ולאחריה המחישה את המאבק הישראלי - קטרי על תפקיד המשפיעה העיקרית על טראמפ . אך גם אם נראה שמבחינה פומבית העדיף הממשל האמריקאי את הצד הקטרי, הרווחים של קטר בזירה זו יכולים להתברר בעתיד כחרב - פיפיות . הזירה האמריקאית השפעתה של קטר בארצות הברית אינה מוטיב חדש . קטר עבדה במגוון ערוצים על מנת לקשור קשרים עם גורמי ממשל וכלכלה עוד מהעשור הראשון לקיומה כמדינה עצמאית . היחסים התבססו בתחילה על אינטרסים כלכליים אבל החל משנות התשעים פיתחה קטר שתי דרכים עיקריות נוספות...
אל הספר