בין חזית לעורף | 117 מחקרים מראים כי לרוב האנשים יותר קל לתת מאשר לקבל, אך היכולת לקבל חשובה לא פחות מהיכולת לתת . אם בן זוגי מעניק לי מאהבתו אך הנתינה שלו לא מחלחלת פנימה ללב שלי, זה מוביל לכאב בשני הצדדים . הצד הנותן מרגיש שהטוב שלו לא מתקבל, ואילו הצד המקבל לא מתמלא . שניהם נשארים בתחושת דחייה ובדידות . כשאנחנו מרגישים לבד בעולם, הנפש בוחרת באחת משתי האפשרויות : לעסוק בחיפוש מתמיד אחר סימנים שמראים שאנחנו לא לבד - להציץ בטלפון כל חמש דקות בציפייה שייצור קשר, לנתח שוב ושוב אינטראקציות קודמות, לנסות לנחש את לוח הזמנים שלו ולמה הוא לא פנוי . או לחלופין - להתנתק מהקשר, להשקיע את האנרגיה בדברים אחרים, לא לחשוב עליו ולא לצפות שייצור קשר . לשתי האפשרויות השפעה עצומה על מי שעושה אותן ועל הקשר עצמו . בחרתי להתמקד בספר הזה במשפחות המגויסות ובהשפעת השירות הביטחוני על הקשר הזוגי . להציג את הצד של בנות ובני הזוג של המשרתים, צד שלא מוצג בחדשות כ״גיבור״, שלא מציינים את העשייה שלו, אך מהווה שותף פעיל בחוסן אליו נדרשים הלוחמים בחזית . עם זאת, הייתי רוצה גם להתעכב על המשמעויות של שירות בכוחות הביטחון...
אל הספר