98 | ג׳יין ליפשיץ - אהבה מגויסת יחד . כשילדתי את הבת שלנו הפסקתי ללכת להורים ונשארתי בבית שלנו גם בלעדיו, זו הייתה גם התקופה שבה התחלתי להרגיש יותר את ההיעדרות שלו . משהו בזוגיות שלנו התעצם עם ההפיכה להורים, כמובן שהורות זה לא קל אבל זה חיזק אותנו . ברור שהייתי מעדיפה שהוא יהיה בבית כל יום, אך אני נהנית מהיתרונות במצב . אנחנו יחד עשור ואני מתגעגעת אליו, אני תמיד בתחושה שאני רוצה לראות אותו ולדבר איתו, אני סופרת את הימים עד שהוא בבית . גם הילדה, אנחנו מחכות לו ביחד . יש בזה משהו שמחזק את הזוגיות שלנו, אנחנו לא מגיעים לתחושה של מיצוי . אפילו כשאני דואגת לו, זה גם מפחיד וגם מדגיש לי כמה הוא יקר לי . יש לי שני אחים אך אני הבת היחידה להורים שלי . עליי אבא הכי מגונן . גדלתי מאוד עטופה ואהובה . כשהכרתי את א' הייתי צריכה לצאת מאזור הנוחות ולעשות דברים בעצמי . למשל, בעבר נמנעתי מלנהוג למרחקים ארוכים לצפון או לדרום, אבל כשהתרגלתי לנסוע אליו נסעתי לכל מקום לבד, גם לאיו״ש דרך השטחים . לפני עשור לא הייתי מעיזה לעשות דבר כזה . זו הייתה תקופה שהתחשלתי בה . התרגלתי לעשות דברים לבד, לסמוך על עצמי, להיו...
אל הספר