באים באהבה | 75 חרדה, לא ידעתי מה עובר עליי, זו הייתה הפעם הראשונה שקרה לי דבר כזה . ממש רציתי לדבר עם אימא שלי כל הזמן והיו לי בחילות והקאות, אז הקדמנו את הטיסה ארצה . הרגשתי שאני הורסת את הטיול אחרי צבא שלו, חשבתי שהוא יעלה אותי על המטוס וימשיך בלעדיי . הוא לא דברן מאוד מטבעו, הוא הכיל את מה שקרה לי . הוא עלה איתי לטיסה, הקאתי כל הדרך הביתה . בבית אבא שלי קבע לי תור לפסיכולוגית, ונ' התעקש לקחת אותי אליה . במשך שנה, בכל שבוע, הוא לקח אותי, חיכה לי ברכב, והחזיר אותי מהטיפולים . כשנכנסתי לרכב הוא אמר לי, ״אני לא שואל איך היה בטיפול, אם את רוצה תספרי לי, את לא חייבת, זה שלך . ״ ברגע שהוא חזר איתי מתאילנד ידעתי שזה הבן אדם שאיתו אני רוצה לחיות את החיים שלי . כשהוא רצה שנעבור לגור יחד, פחדתי לעשות את הצעד הזה, ידעתי שזה בעצם אומר לגור לבד . היו הרבה לילות שהלכתי לישון אצל ההורים שלי . שבתות שהוא סגר ואפשר היה לבקר אותו תמיד נסעתי . למדתי, עם עזרה של פסיכולוגית, איך לא להרגיש שאני חיה מסוף שבוע לסוף שבוע שהוא מגיע, אלא באמת לחיות וליהנות גם מהזמן שיש לי עם עצמי . העולם שלי התהפך עם לידת הבת...
אל הספר