52 | ג׳יין ליפשיץ - אהבה מגויסת לי אוסף של תמונות שלו עם הטלפון כשאנחנו בחופשות וטיולים . אם הוא לא בטלפון, הוא נרדם בכל מקום כי הוא תמיד עייף . זו המציאות . בשנתיים שהוא היה בבית לצורך לימודים הוא מצא לעצמו המון עיסוקים . הוא לא יודע מה זה פשוט להיות בבית, לשבת מול הטלוויזיה . זה יצר לנו המון מריבות כי רציתי שהוא יהיה בבית בנוכחות אבל הוא לא יודע איך . בתקופת הקורונה הוא קיבל בפעם הראשונה תפקיד ״יומיות״, שמחתי, וגם הייתה לנו ילדה בת שנה וחודשיים בבית . אבל במקום להיות יותר בבית, התחילה הקורונה אז הוא נעדר לחודש – חודשיים . . . בתקופה שלפני המלחמה הוא יצא בסופי שבוע וגם לאפטרים, אבל האפטר אף פעם לא ביום קבוע אז זה שיגע את הילדים ואותי, בערב היחיד שהיה פנוי לי בשבוע הוא מאחר או משנה ברגע האחרון . לא יכולתי באמת לקבוע עבור עצמי שום דבר . לאחרונה הוא במעבר לתפקיד פחות עמוס שיאפשר לו להיות יותר בבית . זה גם לא קל . אני רגילה לנהל את הבית לפי ראות עיניי ופתאום הוא בא, ויש לו דעות, והוא לא מניח את הדברים איפה שאני רוצה, והוא מדבר אל הילדים כמו אל חיילים, ואז אני צריכה להזכיר לו שהילדה היא יל...
אל הספר