מגויסת, מגויסת, מגויסת | 21 אותי מתחושה שאני פסיבית וחלשה לתחושה שאני חזקה . שאני עושה את הדבר הזה ביחד איתו . זה ההבדל בין כפייה לבחירה . לאחר החתונה היו כמה שנים בהן העתקנו את המגורים בהתאם למיקום התפקיד שעשה, עד שהרגשתי שאני צריכה בית קבע . התפקידים שלו היו במרכז הארץ אבל לא רציתי לגור במרכז, שנינו מהצפון אז בחרנו להשתקע בצפון, ליד ההורים שלי . רוב הימים הוא חזר הביתה בסביבות שמונה או תשע בערב, בשלב מסוים קבענו כלל, שאם הוא מסיים לעבוד אחרי השעה תשע בערב הוא נשאר לישון במרכז, כי הנסיעות שוחקות ומעייפות . יצא שהרבה ימים הוא לא ישן בבית . לא קרה לי שרציתי לומר לו לפרוש . הוא מאוד-מאוד מוכשר, הוא מפקד בחסד, ואני מאוד מחוברת לשליחות שלנו, כמשפחה . אני אוהבת להגיע לאירועים של הצבא, זו ההזדמנות שלי לפגוש אנשים מהעולם שלו, להכיר אותו דרך העיניים שלהם . באירועים האלו יש הרבה הערכה והכרת תודה כלפיו, על המקצועיות ועל האנושיות, הוא גם באמת אוהב את מה שהוא עושה . אף פעם לא היה לי עניין להגיד לו להפסיק לעשות את זה . זה הייעוד שלו . קיבלתי המון עזרה בגידול הילדים, ההורים שלי ושלו, בייביסיטר כשצרי...
אל הספר