14 | ג׳יין ליפשיץ - אהבה מגויסת שהוא צריך להכין לי שלט - כבר אחת-עשרה שנה, מסכנה מי שתהיה איתך . התחלנו לצאת מייד אחרי הקורס . השתחררתי מהצבא והוא המשיך בתפקידיו בדיוק כמו שהוא תיאר אותם בריאיון . אבל אני לא מסכנה . כאישה צעירה לא הבנתי מה המשמעויות של קריירה צבאית, הייתה לזה אפילו הילה מסוימת - השליחות, המדים, ההערכה החברתית, מעין הרגשה ש״יסגדו לי ברחובות״ . אבל בפועל, עד שלא חוויתי על בשרי את הסיטואציה, השגרה, היום-יום, לא היה לי איך לדעת למה אני נכנסת . לא ידעתי מה זה חגים לבד, שבתות לבד, ילד אחד, שניים, שלושה, ארבעה בתוך המצב הזה . אני מתה על המשפט - ״את בחרת בזה״, אני לא . אני בחרתי בו, אני עדיין בוחרת בו בלב שלם . בוחרת בזוגיות שלנו, בילדים שלנו, במשפחה שלנו, במה שאנחנו מעניקים להם . אבל לא בחרתי בצבא, בחרתי שהוא ישמח, והשליחות הזו משמחת אותו . באחד הריבים שלנו הוא ציטט את מגילת אסתר, ״כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו, ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות . ״ הוא אמר, ״מיטל, עכשיו זה התור שלי לעשות את זה . זה הצבא של סבא שלך שהיה בשוא...
אל הספר