הבכור שמעיהו ( שי ) לחמן . באוקטובר 1947 עלו ארצה בנו ואשתו של גדליהו, והוא נשאר פעיל בארגון הבריחה במשך חצי שנה בגרמניה ובמרסיי אשר בצרפת . בפברואר 1948 עלה גדליהו ארצה בעלייה בלתי לגלית והצטרף לקיבוץ אשדות יעקב . גדליהו נלחם במלחמת השחרור כחבר הקיבוץ, שהיה נתון להפגזות הסורים . ביולי 1948 נולדה בקיבוץ בִתם של בני הזוג איילה לחמן . בין 1951 ל- 1952 ריכז גדליהו את הפנימייה בבית הספר החקלאי מקווה ישראל . אחרי כן, עד ,1955 היה מורה להיסטוריה, לגאוגרפיה ולמדעי החברה בבית הספר התיכון על שם ברל כצנלסון בכפר סבא . בשנת 1956 מונה למנהל בית הספר ונשאר בתפקיד זה עד שנת 1979 . ב- 21 בפברואר 1983 נפטר לחמן בכפר סבא . ב- 20 באפריל 1946 נגבתה מלחמן עדות על קורותיו בתקופת השואה . בעמודים הבאים נפרסים קורותיו של לחמן בין יולי 1941 לאפריל 1943 . עדותו של לחמן היא עדות מרתקת של אדם אשר חווה לא מעט בתקופה כה קצרה . מתוך עדות זו אפשר ללמוד רבות על מצב האוכלוסייה בשטחים המתוארים בה, ובייחוד על מצבם של היהודים עם כניסת הצבא הסובייטי . זאת ועוד, עדותו של לחמן מלמדת אותנו על יחס השלטונות ליהודים ועל התנהגות ...
אל הספר