126 עֹמר ברטוב ילקוט מורשת הצביון האינטימי של האלימות בבוסניה וברואנדה והרגשתי שהייצוג הרווח של השואה הקל את אשמת הרוצחים בכך שתיאר אותם ככלי שרת בתוך מכונה עצומה ונטולה פרצוף גרמו לי לחשוב מחדש על התבניות השולטות בהיסטוריוגרפיה של השואה, שהתרכזו בעיקרן בקבלת החלטות בצמרת וביישום מצטבר של רצח עם 6 במקום זאת, רציתי לבחון אם היה בכל זאת מפגש בירוקרטי לעילא ברחבי היבשת . אינטימי בין הרוצחים לקורבנותיהם ; ואם כן, מה היה צביונו של אותו מפגש, אם נכחה בו מידה כלשהי של הכרה הדדית באנושיות משותפת וכיצד השפיעה הכרה זו על קווי המתאר של האירוע בכללותו . ראוי לציין שבאותה תקופה, למרות ההתמקדות הכפייתית כמעט של החוקרים ושל הציבור במחנות ההשמדה, בייחוד אושוויץ, כבר היה ידוע שכמחצית מקורבנות השואה נרצחו במקומות אחרים . יתר על כן, התברר כי רוב הקורבנות נרצחו במקומות מגוריהם, בבתי הכנסת ובבתי העלמין, בפארקים וברחובות או ביערות ובגיאיות הסמוכים . אולם המחקר על הרציחות הללו חשף מעט מאוד על מקרים שהיה בהם 7 מפגש אישי בין הרוצחים לקורבנותיהם לפני שהחל הטבח . כדי לחקור שאלה זו בחרתי לבחון לעומק כיצד התרחשו ה...
אל הספר