ילקוט מורשת דבר העורכת 11 ועל ספרות תיעודית . שני המאמרים הבאים עוסקים ביהדות הונגריה : מנחם קרן-קרץ כתב על "רועה בלי צאן או צאן בלי רועה : הדילמה של הרבנים החסידיים בהונגריה בתקופת השואה" . לצד כמה אדמו"רים חסידיים אשר נמלטו מאירופה עוד בשנותיה הראשונות של המלחמה, היו אחרים אשר אף שחסידיהם ומקורביהם הפצירו בהם והציעו להם להציל את עצמם, סירבו לנטוש את צאן מרעיתם . תחת זאת הם הצטרפו אל בני קהילותיהם כאשר הללו נדחקו לגטאות, ניחמו אותם כאשר עלו לרכבות הגירוש והתפללו איתם בשעותיהם האחרונות במחנות המוות . אחדים מן האדמו"רים שניצלו נרתמו לשיקום היהדות הדתית והיהדות החרדית, על אף הסבל והאובדן הרב שחוו בזמן השואה . הפער בין הביטחון בסגולותיו העל-אנושיות של הצדיק החסידי מצד אחד ובין תוצאותיה הנוראות של השואה מצד אחר עורר שאלות הלכתיות ומוסריות בדבר תפקודו של הרב החסידי בשעת צרה . למי הצדיק מחויב בראש ובראשונה ? נשאלת השאלה אם חובת הצדיק היא כלפי חברי הקהילה הקיימת השרויה בסכנת נפשות או שמא דווקא כלפי החצר החסידית שתקום, אולי, לעתיד לבוא . מאמרו של משה ורד "הגטו בנג'מג'יר, הונגריה עילית מאי-יוני...
אל הספר