ילקוט מורשת האם קיימת היסטוריוגרפיה ערבית על השואה ? 259 עצמה . עם זאת, ההתייחסויות הרבות אל השואה בשיח הציבורי יוצרות נרטיבים שמחלחלים ומתקבעים בתודעה הקיבוצית, ובמובנים מסוימים אלה כשלעצמם הם מעין היסטוריוגרפיה . לאור זה אפשר להבחין בשתי תקופות : עד שנות התשעים ומשנות התשעים . התקופה הראשונה מאופיינת בניכור ובחוסר עניין בשואה . לא זו בלבד שלא התבצע מחקר ערבי על השואה, לא תורגמה ספרות אקדמית מערבית עליה, וכל שכן ישראלית . יתר על כן, תורגמו ספריהם של מכחישי שואה, ואפילו סמוך מאוד למועד פרסומם, והם שימשו תימוכין לעבודות המערערות על הנרטיב הציוני והמערבי עליה . בשנות התשעים, בעקבות התמורה שחלה בדיון הציבורי על ייצוג השואה והשלכותיו על תפיסות פוליטיות בעולם הערבי, החלו חוקרים ערבים לעסוק בסוגיות מחקר חדשות שאומנם השואה אינה עומדת במרכזם, אך היא נוכחת כעובדה היסטורית שאין עליה עוררין . עבודות אלו התמקדו בשני תחומים : בשאלת יחסם של הערבים לשואה ובזיקה בין הנכבה הפלסטינית לשואה . 2 וסיקרה ספרות מאמר זה מתבסס רובו על עבודת המחקר שהתפרסמה ב- 2015 מחקרית ופובליציסטית ענפה מתום מלחמת העולם השניי...
אל הספר