ילקוט מורשת מעפילי 1945 - 1948 בהיסטוריוגרפיה הישראלית 147 כלי פעולה פסיבי של הפוליטיקה הציונית . הפוליטיקה הציונית הייתה כלי הפעולה 94 הפעיל של ניצולי השואה" . החיבורים הנמנים עם הגל ההיסטוריוגרפי של שנות התשעים נכתבו ברוח הפוסט-ציונות ואופנת "ההיסטוריונים החדשים", שרווחו בישראל באותן זמן . הם הסיגו את ההיסטוריוגרפיה על ההעפלה לאחור בכמה וכמה מובנים, ויותר מכול הנסיגה מתבטאת ביחס אל המעפילים, שחזרו להיות אובייקט, אלא הפעם, במונח פוסט-מודרני מבית המדרש של הדקונסטרוקצייה — הם הוחפצו . למעשה, כותבי חיבורים אלה הם-הם שהחפיצו את המעפילים, הציגו אותם כחבילות דוממות שאפשר כביכול לטלטלן על פי החלטת ההנהגה הציונית ( ונגד רצונם ? ) ממחנה לרציף נמל וממנו לאונייה וכן הלאה . דומה שביחסם של מחברים אלה למעפילים קרה להם מעשה בלעם מהופך : הם ביקשו לברך, כלומר להציל את כבודם של המעפילים מידי הציונות שביקשה להשתמש בהם שימוש אינסטרומנטלי, ונמצאו מקללים בכך שהחזירו אותם למעמד האובייקט, ציבור נטול רצונות משלו שנע על פי הוראות "מלמעלה" וללא רצון והנהגה משלו . כתיבתם נגועה בהתעלמות מהמעפילים, בריחוק ואף בניכ...
אל הספר