ילקוט מורשת היחיד והציבור כנושא מחקר בהיסטוריוגרפיה 47 בשני העשורים האחרונים, ומנגד — המחקר התרכז בנושאים שקשורים לארגון החיים בגטאות מנקודת הראות המוסדית והארגונית, בתנועות המחתרת ובמדיניות של הנאצים להשמדה, אף שהארכיונים אשר הותירו בידנו ההיסטוריונים ואנשי הרוח היהודים במזרח אירופה ריכזו חומרים רבים על חיי היום-יום של היהודים ואספו תיעוד רב שעסק בכתיבה האישית, בגורלו של היחיד ובהתמודדות היום- יומית בימי הכיבוש . התיעוד כולל מידע על נשים, על גברים, על אבות ואימהות, על ילדים ובני נוער, על חולים ובריאים, לפני הכניסה לגטאות ובגטאות . יתרה על כך, רבים מאנשי הרוח שעמדו בראש מפעלי התיעוד היו היסטוריונים ואנשי מדעי החברה שלפני הכיבוש הנאצי ניצבו במרכז סדר יומם המחקרי נושאים חברתיים, חיי היום-יום והיחיד כחלק מן הציבור . שאלה אחרת לדיון היא השאלה מיהו היחיד שהמחקר מתכוונן אליו . המחקר האקדמי מתבסס על החומרים שהותירו הנספים או על עדויות וזיכרונות שכתבו שורדים וניצולים . רוב התיעוד שבידנו הוא פרי כתיבתם של מי שלא שרדו . יש לשער כי רבים כתבו, אך כתביהם לא נותרו, ועל כל פנים, רובם של היהודים שהתמו...
אל הספר