על הסולידריות היהודית בתקופת השואה

ילקוט מורשת על הסולידריות היהודית בתקופת השואה 31 מהעמדה לדין בנירנברג על פשעי מלחמה, אף על פי שבזמן מבצע ברברוסה הוא פיקד על כוחות המשטרה והאס-אס בבלרוס ופיקח על רציחתם של כ- 45,000 יהודים 7 בשיחה שקיים באך-זלבסקי בידי Einsatzgruppe B בחודשים יולי - נובמבר 1941 . עם אלכסנדר הוא סיפר שבחודשים האלה הוא הזהיר את היהודים בביאליסטוק, במוהילב ובברנוביצ'ה מפני הצפוי להם ועודד אותם להיערך לכך . הוא נימק את המעשה בכך שאחותו הייתה נשואה ליהודי מביאליסטוק, ולאחר עליית הנאצים לשלטון נאלצה לברוח איתו לברזיל . עקב כך לדבריו הוא רחש אהדה מסוימת לעם שגיסו נמנה עם בניו . ואולם אזהרותיו נפלו, כך העיד, על אוזניים ערלות . התגובה הזאת יצרה במוחו מעין דיסוננס קוגניטיבי, שכן היא לא עלתה בקנה אחד עם הצפוי לפי התורה הנאצית : בניגוד לדעתם של הנאציונל-סוציאליסטים, הרואה ביהודים קבוצה מאורגנת להפליא, העובדה המביכה היא שהם לא היו מאורגנים בכלל . המוני העם היהודי הופתעו לחלוטין . לא היה להם מושג מה לעשות ; הם לא קיבלו שום הוראות או הנחיות כיצד לנהוג . הרי לך הוכחה שהאנטישמיות משקרת, הוכחה המפריכה את המֵימרה הישנה ...  אל הספר