] 2 [ 239 במאמר זה בכוונתי לעמוד על גישתו הריאליסטית של ר’ שלמה בן אדרת ( רשב”א ) . רשב”א היה מקובל חשוב ומגדולי הפוסקים ומפרשי התלמוד בימי 5 אפתח במשל הרופא והסכל שעוסק בטעמי המצוות ובו מתבטאת גישתו הביניים . הריאליסטית של רשב”א . לאחר מכן ברצוני להראות כיצד הוא יישם תפיסה זו בכתיבתו ההלכתית . אפשר לראות בכך השפעה של הקבלה על ההלכה . כיוון שלדעתו יסוד המצוות בהכרת המציאות על כל רבדיה הטבעיים והסגוליים, לכן הן משפיעות באופן ריאלי על המציאות . אדגים את גישתו בנוגע לקדושת הזמן, טומאת הגוף, הלכות טריפות ומאכלות אסורים . רשב”א רואה בקטגוריות קדושה, טומאה, טריפה ואיסור קטגוריות ריאליסטיות . אין מדובר בקטגוריות לשוניות שתובעות התנהגות אנושית בלבד, אלא בקטגוריות המציינות היבט ממשי של הדברים עצמם . לשם חידוד תפיסה זו אשווה את דבריו לעמדתו הנומינליסטית של רמב”ם . מדברי רמב”ם משתמע שקטגוריות אלו לא מציינות ריאליזם כלשהו . למרות שהן מנוסחות כתיאור של הדברים עצמם, אין להם משמעות אונטולוגית . קדושה וחולין, טומאה וטהרה, איסור והיתר אינם היבטים ממשיים של המציאות, אלא 6 תארים שנועדו לקבוע את דפוסי ההת...
אל הספר