] 2 [ 221 והתמקדו בעיקר בשאלה מדוע הוא מונה רק מצווה אחת וכולל בה גם את התקיעה בעת צרה וגם את התקיעה על הקרבן . אולם, כפי שנראה, שיטתו של הרמב"ם הן בספר המצוות והן במשנה תורה מעוררת שאלות נוספות ומשמעותיות . העיקרית שביניהן היא שמדבריו במשנה תורה עולה שעיקר המצווה בשני המקרים הוא דווקא התפילה בעת צרה והשירה בעת הקרבן ואילו התקיעה בחצוצרה רק מלווה את המילים . כפי שאראה, חידוש זה של הרמב"ם במשנה תורה נעוץ בתפיסתו הפילוסופית באשר לתפקיד הליטורגיה הדתית והיחס בינה לבין הניגון, וניתן 3 למצוא לו ביטויים נוספים בפסיקתו של הרמב"ם במשנה תורה . ספר המצוות 4 הרמב"ם מונה את תקיעת החצוצרות בספר המצוות מצוות עשה נט : והמצוה הנ"ט היא שצונו לתקוע בחצוצרות במקדש עם הקרבת כל קרבן מקרבני המועדים והוא אמרו ית' 'וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות' . ובבאור אמרו ( ר"ה כו ע"ב ) שמצות היום בחצוצרות . וכבר התבארו משפטי מצוה זו בספרי וראש השנה ( כו ע"ב, כז ע"א, כט ע"א ) ותענית . וכן אנחנו מצווים לתקוע בחצוצרות בעתות הצורך והצרות כשנצעק לפני השם יתעלה והוא אמרו ( שם ) 'וכי תבאו מלחמה בארצכם על ...
אל הספר