איסורים חסרי טעם: הפרקטיקה והתיאולוגיה של ‘תודעת איסור’ בהלכות שבת

] 28 [ 193 השבת . כאשר יהודי שומר שבת רואה מישהו מחלל שבת – קוטף פרי מעץ לדוגמה, מה שעולה באופן מיידי בדעתו זה שנעשה מעשה שאסור לעשות בשבת, ולא שקטיפת הפרי היא מלאכה, ועשיית מלאכה אסורה בשבת . התייחסותו לקטיפת הפרי כאסורה היא אוטומטית . תודעתו זועקת ‘אסור’ ביחס אליה, אף בלי שהוא זוכר שמדובר במלאכה . זוהי המחשבה הראשונית שעולה ביחס למעשה זה, ולא היותו מלאכה . במבט רחב יותר, אף שיהודים שומרי שבת יודעים שבשבת נאסרה עשיית מלאכה, אין הם מקדישים תשומת לב מודעת לכך בכל פעולה שהם עושים או נמנעים מלעשות בשבת . התודעה שלהם מותנית להתייחס למעשים מסוימים כאל אסורים בשבת, ואל אחרים כאל מותרים, בלא צורך לתת דין וחשבון ולהסביר כי מדובר בעשיית מלאכה . ההימנעות מפעולות מסוימות בשבת היא עובדת חיים המושגרת אל אורח החיים ואל דרכי ההתנהגות של היהודי שומר השבת מינקות, עוד לפני שלמד מדוע ‘עושים את זה’ ו’לא עושים את זה’ בשבת . אכן, אם ישאל שומר שבת בוגר את עצמו מדוע קטיפת הפרי היא חילול שבת, יענה מיניה וביה – מכיוון שזו מלאכה, ואסור לעשות בשבת מלאכה . אולם כדי להגיע לתשובה זו נדרשת תנועה קוגניטיבית נוספת, בעו...  אל הספר
תבונות