'שנים עשו כשורה אברהם ושאול' – על פרשנות ריאליסטית לסיפור על בעלת האוב במדרש ויקרא רבה

[ 2 ] 47 3 יחס ברובד הגלוי ספקות בשאלה היתכנותו הריאלית עובדתית של המעשה . 4 ולא בכך יעסוק מאמר זה . המקרא למאגיה נדון בספרות מחקר ענפה, העיון בפרשנות לסיפור בעלת האוב, החל מהספרות הבתר מקראית ועד לספרות הפרשנות המאוחרת בתקופת הגאונים ולאחריה, מעלה חלוקה דיכוטומית באופייה של הפרשנות . הפרשנות הקדומה נוטה על פי רוב להמשיך את המגמה המקראית המפרשת את הסיפור כתיעוד של אירוע עובדתי שהתרחש במציאות על ידי הדמויות המתוארות בו, והתעלמות משאלת ההיתכנות של העלאת מתים על ידי בן תמותה, כך למשל בספרות הבתר מקראית ובמרבית מדרשי חז"ל הקדומים 5 בפרשנות המדרשית המאוחרת, ובפרשנות העוסקים בסיפור שאול בעין דור . המיוחסת לתקופת הגאונים בולט עיסוק אינטנסיבי בשאלות התיאולוגיות 6 חלוקה המשתמעות מסיפור בעלת האוב ושלילת אמיתותה של מאגיה זו . זו מתקיימת גם בפרשנות הנוצרית, אם כי לא בהכרח לפי תקופות . בספרות 3 . ראו : אוריאל סימון, 'שאול בעין דור – איזון סיפורי בין הנביא הדוחה ובעלת האוב המקרבת, קריאה ספרותית במקרא - סיפורי נביאים , ירושלים תשנ"ז, עמ' 83 - 106 ; משה גרסיאל, 'המלך שאול במצוקתו – בין שמואל הנביא ובי...  אל הספר