בשני הימים של ראש השנה תוקעים בשופר לפני תפילת מוסף ובתוך התפילה, ואפילו שמותר ליחיד לתקוע לעצמו בביתו, נהוג שכל מי שיכול מגיע לשמוע את קולות השופר יחד עם הציבור בבית הכנסת . שמיעת קול השופר בצוותא מגבירה את אווירת הרצינות והיראה . שתי אופציות פתוחות בפנינו איך לחוות את תקיעת השופר : לשמוע בה אזעקת תזכורת לפשפש במעשינו ולחזור בתשובה, או להקשיב לקול השופר ולגלות משמעות בעצם הקול שאנו שומעים . הדרך הראשונה מוכרת לנו ממקורות מפורסמים – "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" ( עמוס ג',ו ) אולםהדרךהשנייהאיננהברורהדייה – מהיהמשמעותשנשמע בקול השופר עצמו ? בעמודים הבאים נחפש את הקול, הקול של השופר והקול שלנו . ראל דלתדי טחטונ בקוט לופר • 229 מאוריצי גוטליב, יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום כיפור, 1878 1878 Maurycy Gottlieb, Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur, 230 • רחבד יצוונך א . הקדמה לא בכדי קנה לו ציורו של מאוריצי גוטליב מקום של כבוד בגלריית התמונות של חיי היהודים . הוא זכה לאין סוף העתקים, והוא ממשיך לעורר את הרגש היהודי : דת ונוסטלגיה, עצב ויופי . בחרתי לפתוח את הפרק דווקא בו בגלל העומק...
אל הספר