אליטדי בלר וחטבם יצוונ דללרונ וחוטק דחי דתלתה טאהק • 117 ממבט ראשון נראה שאי - אפשר לכתוב פרק על החוויה של מצוות הכשרות . הרי אין מצווה חיובית לאכול מאכלים כשרים ! באמת, האסוציאציות הרגילות שלנו בקשר לכשרות הן דינים והלכות, משגיחים, מפעלים ופיקוח, מדע ומחקר על אודות מרכיבי המאכלים ! ואפילו נסכים שברקע האסוציאציות הנ"ל קיימת מצווה המחייבת אכילה רק ממיני בעלי חיים כשרים, אין זה מספיק לעניינו – הלא אנחנו מחפשים מעשה מצווה של "קום ועשה", פעולה ספציפית שלגביה אפשר לדון איך לצקת משמעות והרגשה למצווה . וכאן אין . היעדרה של פעולה ממשית בקיום מצוות עשה מורגשת יותר בעידן של תעשיית האוכל המודרנית, עת התרחק הצרכן מכל עיסוק בבעלי החיים הנשחטים והמוכשרים טרם הגעתם לשולחנו, ובכלל, מוצרים רבים מגיעים אליו מעובדים בבתי חרושת למזון – לחמם ולהגיש . האיור לספר הילדים Mitzvos We Can Do משקף את המצב הזה . אמנם הציור מראה איך מתבטאת שמירת כשרות בחיי ילד בארצות הברית, אולם נדמה לי שהחוויה של שמירת כשרות אצל מבוגר מודרני תהיה לא פחות מנוכרת ממצבו של הילד הפוגש את המצווה דרך מכונת חטיפים . דווקא הריחוק שלנו מענ...
אל הספר