נפיטנ לבחי טראונ אור ויופי וטדנרויק • 49 א . פתיחה רוב שנותיי לא ראיתי תכלית לתפילות ולמזמורי השבח שאמרתי יום יום . המכשול הראשון היה תגובתי הפנימית, "בשביל מה ? " הלא ברור שהקב"ה גדול – זה נתון ! ולמה להטריח אותו בתהילות ובתשבחות, שאצלי, לצערי, לא חצו את סף השעמום . . . אולם הבנתי שמאחורי התגובה הספונטנית הזאת רבצו שני מכשולים נפשיים עמוקים יותר : אל המכשול הראשון, הקושי האישי להגיע למצב רוח שישמח להלל, אתייחס לקראת סוף הפרק . המכשול השני היה חוסר התחברות לטבע ולבריאה כולה – אותו מנוע נפשי שעורר את דוד המלך ע"ה לשיר את מזמורי התהילים ! ובזה נפתח : איך מגיעים להתלהבות ולהתרגשות המסוגלות לפתוח את שערי תפילות השבח ? מאין אמצא את הרצון לשבח את הקב"ה ב"פסוקי דזמרה", בברכות קריאת שמע ובתפילת שמונה עשרה ? את עבודת הנפש שעשיתי דרך לימוד הספר "עבודה שבלב" של הרב סולובייצ'יק – שנים רבות אחרי שישבתי אצלו בשיעורי הגמרא בישיבה אוניברסיטה – אנסה לקרב ללב הקורא . כאן בפתיחה, מטרתי היא להעיר על החינוך לכוונה בתפילה, שהרבה מאתנו מקבלים, ולנסות להבין לאן נעלם ממד המוטיבציה להלל את ה' מהשמים ומהארץ, מ"ע...
אל הספר