חלק ד ת אמונה לאחר החורבן 217 הביטוי "דיני נפשות" נתפס אצל רבים כמקביל לביטוי בשפה האנגלית capital punishment – דיוני בית דין העוסקים בשאלת הטלת עונש מוות בגין חטאים חמורים במיוחד . לפי משמעות זו, המילה "נפשות" מכוונת לעונש המוטל על מי שעשה אחד מאותם החטאים, העונש החמור ביותר – לקיחת הנפש, עונש מוות בידי בית דין . אלא שההשוואה לביטוי המקביל "דיני ממונות" מובילה למסקנה שונה . כך פותחת מסכת סנהדרין : דִּינֵי מָמוֹנוֹת – בִּשְׁלֹשָׁה . גְּזֵלוֹת וְחַבָּלוֹת – בִּשְׁלֹשָׁה . נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק, תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – בִּשְׁלֹשָׁה . שם פ"א מ"א שני התלמודים עומדים מייד בתחילת המסכת על כך שרבי הבחין בין "דיני ממונות" לבין "גזלות וחבלות" . לכאורה, גם המקרים הללו ראויים להיכלל תחת הכותרת "דיני ממונות", שכן העונש שבית הדין מטיל על האשם הוא בתחום הממוני . אלא שיש הבדל מהותי ביניהם : במקרים של "גזלות וחבלות" וכן הקנסות למיניהם, הממון הוא הכלי ביד הדיינים בהטלת העונש על מעשה פסול שאינו קשור לממון בהכרח, ואילו במקרים של "הודאות והלוואות", הנכללים תחת הכותרת "די...
אל הספר