חלק ד ת אמונה לאחר החורבן 193 המקדש חוזר ומופיע גם במשנה המסיימת את מסכת ברכות, וכך נוצרת עוד 'מעטפת' למסכת כולה : לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹכְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים . לֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְּלוֹ, וּבְמִנְעָלוֹ, וּבְפֻנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו, 11 וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפֶּנְדַּרְיָא, וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר . ברכות פ"ט מ"ה סדרת הוראות אלו עוסקות באדם המתקרב להר הבית, והן תקפות בזמן שבית המקדש קיים וגם לאחר חורבנו, ומדגישות כי נוכחותו של הא-ל לא נעלמה מן הארץ . מקובל לראות במסגרת הקבועה של תפילה בציבור את אחד המהלכים העיקריים שההנהגה הרוחנית בעם עיצבה אחרי חורבן בית המקדש השני . מהפכה זו בעלת השלכות היסטוריות מפליגות והיא עומדת בבסיס הקיום היהודי בכל קהילות ישראל עד ימינו . לכן לא פלא הוא שהמסכת הראשונה בש"ס, היא מסכת ברכות, מפרטת בחלקה הראשון ( פרקים א - ה ) את דיני התפילות הקבועות , וכך מציגה בהרחבה את עבודת ה' בעולם ללא מקדש . במוקד של תקנת התפילות מצויה אמירת ברכות – תפילת הקבע כוללת 18 ברכות, וגם קריא...
אל הספר