חלק ד ת אמונה לאחר החורבן 181 לאורך הפרק הראשון הוזכרו במפורש כמה אירועים היסטוריים – המשנה הראשונה בש"ס מזכירה את עבודת הכוהנים במקדש, והמשנה האחרונה בפרק הראשון עוסקת בהזכרת "יציאת מצרים", כשבתוך הדיון ההלכתי נשזרים גם "ימות המשיח" . יתרה מזאת, המחזוריות החוזרת בטבע של לילה ויום, ערבית ושחרית, המהווה את חוט השדרה של הוראות הפרק, מרמזת למחזוריות בתולדות עם ישראל של גלות וגאולה , מימי יציאת מצרים עד לימות המשיח . יחד עם רמזים חשובים אלו עיקר הוראות הפרק מעצבות את 'היום היהודי' המעשי, בחינת "ובשכבך ובקומך", סביב קיום המצווה של קריאת שמע, הצהרת האמונה . אך על כך יש לשאול : סביב איזה יסוד באמונה, רעיון מכונן או אידיאה מרכזית אמור היהודי לעצב את תודעתו ורצונו בקיום מצווה זו פעמיים בכל יום ? מהו התוכן האמוני של הצהרה חשובה זו ? בעיון בפשטי המקראות, נראה שהאמירה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹהֵינוּה' אֶחָד" ( דברים ו', ד ) מכוונת בעיקר לשלול את פולחן העבודה הזרה, ובאמירתה היהודי מצהיר על כך שאין אלוהות נוספת, כפי שנאמר שם בסמוך : "וְיָדַעְתָּהַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָכִּי ה' הוּא הָאֱ-ל...
אל הספר