92 המשנה של רבי היות שעורך המשנה לא קבע סדר כזה, אלא דווקא את היפוכו – קניין אישה הוא הפותח את סדר הקניינים, ולא המיטלטלין – מסתבר שקניין הגוף של הקנוי, השעבוד, השליטה והבעלות אינם המושגים המרכזיים במושג "הקניין" כפי שרבי עיצב אותו . ביטוי נוסף לכך שלא השעבוד עומד כאן במרכז הבמה, היא העובדה שהנושא של כל משנה ביחידת ה'קניינים' הוא זהותו של הנקנה, ולא זהותו של הקונה וזכויותיו בגין רכישתו . אומנם קיימים כמה אזכורים של "הקונה" במשנה, אבל באופן מפתיע, בכל שבע הופעותיו של 'הקונה' בפרק, אין מדובר על מי שמבצע את פעולת הקניין ועל זכויותיו במה שקנה, אלא על היכולת של 'הנקנה' לשחרר את עצמו לחופשי ! הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים . נִקְנֵית בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר, וּבְבִיאָה… וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּגֵט וּבְמִיתַת הַבַּעַל . הַיְּבָמָה נִקְנֵית בְּבִיאָה, וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּחֲלִיצָה וּבְמִיתַת הַיָּבָם : עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר, וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגֵרְעוֹן כֶּסֶף . יְתֵרָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִ...
אל הספר