חלק ב ת יסודות הקדושה במשפחה ובעם ישראל 87 דין יסודי במסכת נדרים קובע שהאב יכול להפר את נדרי בתו הקטנה, הבעל יכול להפר את נדרי אשתו, ואילו במקרה של נערה מאורסה נדרשת הפרת הנדר הן בידי הבעל הן בידי האב ( נדרים פ"י מ"א ) . שלא כמושג הרווח בימינו, האירוסין כאן, כמו בכל מקום אחר במשנה, מתארים את מצב הביניים שבין פעולת ה'קידושין', בדרך כלל בכסף ובשווה כסף, לבין תחילת החיים המשותפים אחרי הנישואין, המתממשים ב'ביאה' – יחסי האישות שבין הבעל והאישה . משנה זו עוסקת בהפרת נדרי אישה הנמצאת במצב של "שומרת יבם", כלומר מי שבעלה נפטר מבלי שהיו להם ילדים, וכעת היא עומדת בפני ייבום או חליצה, אך עדיין לא בוצעה אחת מהפעולות הללו . רבי אליעזר קובע שאחד היבמים בפוטנציה יכול להפר את נדריה, לאור העובדה שיש בין כל יבם בפוטנציה לבין האישה "השומרת יבם" זיקה הלכתית תקפה הדומה לזיקה שבין ארוס וארוסה . כיצד ? הרי אם יחליט אחד האחים לייבם את אותה אישה – לא יהיה צורך בפעולת קידושין כלשהי, כאילו שכבר התקיים מעשה הקידושין, אלא רק ב'ביאה' כדי לקיים מצוות ייבום ותחילת החיים המשותפים . רבי יהושע מאפשר ליבם להפר את הנדר, ...
אל הספר