החוקתיים הקיימים ממנגנון הנוקשות . החרגה כזו ניתן להצדיק, למשל, ביחס לחוק יסוד : משאל עם העוסק בסמכויות מדיניות במהותן . עם זאת, מנגנוני החרגה עשויים גם להיות מנוצלים לפגיעה בזכויות . כך, למשל, החרגה של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו מסוכנת, שכן היא עלולה לאפשר פגיעה בזכויות ברוב רגיל, באופן אשר לא ניתן יהיה להפוך בקלות ( שכן התיקון כבר יהיה כפוף לנוקשות ) . פתרון שלישי אפשרי הוא הוספה של מנגנון נוסף, חלופי להליך הנוקשה . למשל, ניתן לקבוע שניתן לאשר שינוי שיטת בחירות, נוסף על תיקון חוק יסוד גם במשאל עם, שגם על כלליו העקרוניים יש להסכים . גישה אפשרית אחרת היא יצירת מדרגים שונים, הן מבחינת מידת הנוקשות, והן מבחינת מועד החלתה . כך, למשל, ניתן לבחור בהסדרים נוקשים יותר או פחות ביחס לחוקי יסוד שונים . ניתן להחליט על "תקופת מעבר" של נוקשות פחותה, שלאחריה יתקבעו הסדרים נוקשים יותר . ניתן לבחור דווקא במודל ההפוך : לקבוע נוקשות רק לתקופה מסויימת, מתוך תפיסה של צורך זמני ודחוף בייצוב המערכת, ויצירת מרחב זמן שבו ניתן לגבש הסכמות מהותיות . לכל אחד ממודלים אלו יש יתרונות וחסרונות, אשר יש לנתח ביחס לח...
אל הספר