לעמוד בהליך הקבוע בחוק . בהקשר זה, חשוב לציין כי הליך של סיפוח שטחים והליך הפיכת הסיפוח אינם סימטריים . החלת 'המשפט, השיפוט והמינהל' על שטחים יכולה לעשות בחוק המתקבל ברוב רגיל, ולמעשה גם בהחלטת ממשלה . לעומת זאת, כדי להפוך את החלטה זו, יש לעמוד בדרישות הקבועות בחוק . בנוסף, דרישות חוק יסוד : משאל עם יחולו על כל הסדר אשר יתייחס לשאלת מעמדה של ירושלים או של המקומות הקדושים, ועל כל הסדר אשר יכלול מרכיב של חילופי שטחים . 62 כלומר חוק זה מהווה חסם או מגבלה משמעותית בפני האפשרות לקדם הסכמים מדיניים הנוגעים לשטחים שונים . יש לציין כי למרות שחוק יסוד דורש כיום רוב של 80 חברי כנסת לאישור החלטה כזו, החוק עצמו משוריין ברוב של חברי הכנסת בלבד . 63 כלומר, במצב בו קיים הסדר מדיני על הפרק, רוב קואליציוני רגיל יכול לשנות את החוק עצמו, ואת הדרישה לרוב של 80 חברי כנסת או למשאל עם המעוגנים בו . הכפפת חוק יסוד : משאל עם לנוקשות חוקתית תמנע את אפשרות שינוי החוק הקיימת כיום, ולכן עשויות להיות לה השלכות משמעותיות ביותר בהקשר של הסדרים מדיניים עתידיים . 4 . 3 השפעת הנוקשות החוקתית על הצעות לשינוי שיטת המשטר ו...
אל הספר