אגדות - אוראל רבינר: ספר האגדה הישראלי

אורות | 15 : ביאליק 56 הראשון . חוני התהפך מצד לצד ולבסוף נרדם ומת . צחקו עליו : גם איחר את זמנו וגם לא הצליח להקדים את זמנו . אגדה ישראלית ג' פעם אחת אפלה כבדה, תוהו ובוהו וערפל נחתו על הארץ ולא עזבוה . שלחו לחוני וביקשו שיתפלל על הארץ . סימן חוני קו דק באדמה, עמד לפניו, ואמר לפני הציבור ובוראו : אינני חוצה את הקו עד שיתבהרו השמים . מיד הבהיקו השמים והתמלאו בנתיבי אש של אלפי טילים . שלחו לחוני ואמרו לו : הוצאת אותנו מאפלה לאור גדול, אך לא לכך פיללנו . סימן חוני קו עמוק וחזק יותר באדמה והכריז לפני הציבור ובוראו : אינני חוצה את הקו העמוק והחזק הזה עד שיתרוקנו השמים מנתיבי האור, אך לא תחזור האפלה . מיד התרוקנו השמים מכל פסי האור, ואילו האדמה פתחה את פיה וכל תלמידיו של חוני נבלעו בה . שלחו לחוני ושאלו אותו : מה עתה ? כרה חוני בור באדמה שלפניו והכריז לפני הציבור ובוראו : אינני יוצא עוד מבור זה . שאלו אותו : עד מתי ? ענה : עד שיבוא המלך ויוציאני . שלחו למלך והודיעונו . אמר המלך : לא אבוא . אגדה ישראלית ד' פעם התערבבו מלאכי - שרת בין ישראל, ועלו ביחד לבמת הופעות . אלה שרים ואלה מזמרים, ועולי...  אל הספר
אורות הכרך