אורות | 15 : ביאליק 50 ב יודעים שבוקר כשהחלום נתקע ואנחנו מנסים לזחול ולא מצליחים, או כשפוקחים עיניים בשכיבה וזוכרים שקודם היה לילה . אם לאדם יש כלב, או שיש איתו כלב גם ללא שייכות, אפשר להסתפק בשיחה עם הכלב והמסר יעבור . כמו שהולכים בדייט לבית קפה וטופחים על שכמו של מלצר, למרות שאסור . בשביל זקנים, כמו גרעינים, חייבים שיניים, וכדאי לרכז אותם לסופי השבוע ולא לירוק על הרצפה . לכן התעלסות עם נערה, או כל סיבה להפסיק לנוע מתוך לאות נעימה, דורשת חדר עם מפתח והמתנה נצחית . האינסוף לא קיים, כמובן, הוא רק מה שמופיע כשאנחנו מתקרבים או מתרחקים מספיק, ועוד קצת . אני הבנתי את כל זה, אולי בדיעבד, ואז, כשהדחקתי את מרד ורשה, וגם את הפריצה לשער האריות, קרה מה שקרה, ובאותו הזמן בדיוק ירון כהן מהכיתה המקבילה שבר רגל כשלא הספיק לבלום והתנגש עם אופניו בדוכן הכריכים של אשר ( לא ידענו את שם משפחתו ) . בינתיים, חיסלתי במחי יד את כל הספרות העולמית, אולי כל התרבות, בשל האובססיה שלה לתאר את מה שכבר חשתי סוף סוף בעצמי . אולי נותרו כמה תיאורים טכניים של ז'ורז פרק או ריחות ממרסל פרוסט . בי דבק ריח של אדם אחר, כמו ר...
אל הספר