שי דותן

• 58 • שי דותן ולנטיין שֶׁמֶשׁעֶרֶב נוֹשֶׁקֶת לַחַלּוֹן . נְשִׁיקָתָהּ — אֶשְׁכּוֹל בָּשֵׁל, סָגֹל נִמְזָג אֶל כּוֹסוֹת הַיַּיִן שֶׁאָנוּמְרִימִים לְחַיֵּינוּ לִכְבוֹדָן שֶׁל הַשָּׁנִים הַיָּפוֹת וּלְמוֹתָן שֶׁל הַשָּׁנִים הָרָעוֹת שֶׁסַּכְנוּבְּטִינָה, שֶׁכִּסִּינוּבְּצִנָּה שֶׁהִפְשִׁירָה וְנֻקְּזָה כְּזַעַם בַּחֵיק . גַּם בַּיָּמִים הַקָּשִׁים לֹא הִפְסַקְנוּלְהִתְנַשֵּׁק . • 59 • שי דותן הבטחה הַשִּׁירִים, לַוְיָנֵי הַלֵּב, לֹא מְנַחֲמִים אוֹתְךָ כְּשֶׁאַתָּה עַל מִשְׁכָּבְךָ תּוֹסֵס כּוֹסֵס אֶת שְׁעוֹת הַלַּיְלָה עַד שֶׁאוֹר הַשַּׁחַר זָב, מֵאִיר אֶת שְׁדֵי אִשְׁתְּךָ הַחוֹלְמִים שֶׁאַתָּה חוֹפֵן בְּרֹךְ לְכַסּוֹת עַל לִבְּךָ הָרוֹעֵשׁ לִפְנֵי שֶׁיָּקִיצוּהַמִּלִּים וְתַתְחִיל לְהַקִּישׁזוֹבְּזוֹ כִּמְבַקֵּשׁאֶת הָאֵשׁ .  אל הספר
מקום לשירה