מרב פִּיטוּן

• 47 • בִּתִּי בַּחַלּוֹן וַאֲנִי אֵינִי יוֹדַעַת מַה הִיא רוֹאָה — כַּמָּה הַיֹּפִי קַיָּם, כַּמָּה שֶׁהוּא מְאֻיָּם . • 48 • מרב פִּיטוּן עילית הלב הַקַּיִץ קִבֵּץ אוֹתָנוּמִקּוֹצִים צְהֻבִּים אֶל גֶּדֶר אֲבָנִים חַמָּה מִתַּחַת לְעֵץ, כְּמוֹ טַלְיוֹת מְטַפְּסוֹת עַל גִּבְעָה צְדָדִית, לְהַחֲלִיף מִלָּה בְּנִפְרָד מֵהָעֵדֶר . אַתְּ לֹא מְדַבֶּרֶת, אֲבָל שׁוּלֵי חֲצָאִיתֵךְ לוֹטְפִים אֶת הָאֶבֶן כְּמוֹלָשׁוֹן . אַתְּמְצַמְצֶמֶת עֵינַיִם, מַצְבִּיעָה עַל מְקוֹמוֹת בָּהֶם נָגְסוּהַדְּיוּנוֹת בַּבֵּטוֹן בְּאַלְפֵי שִׁנֵּי חוֹל זְעִירוֹת, מַתְמִידוֹת, בָּרְחוֹב מִמֶּנּוּבָּאת . שְׂעָרֵךְ נִפְרָשׂ בֵּינֵינוּ כְּדֶגֶל כֵּהֶה, גְּבַהּ גַּלִּי . אוֹתָהּרוּחַמִתְנַשֶּׁמֶת בַּיָּם הָעֵר שֶׁלָּךְ וּבָהָר הָעַתִּיק שֶׁהוּא בֵּיתִי, הַיָּשֵׁן כְּאַרְמוֹן, הַנּוֹשֵׁב וְנוֹשֵׁף סִמְטָאוֹת וַחֲדָרִים . • 49 • קָבַעְנוּלְהִפָּגֵשׁבַּזְּמַן . אֵינֶנּוּיוֹדְעוֹת אַחֶרֶת, אֵינֶנּוּיְכוֹלוֹת לְאַחֵר . מְחוֹגִים מְפַלְּחִים, קַרְנַיִם נוֹפְלוֹת מֵחַלּוֹן עַל רִצְפָּה נְקִיָּה — זֶה כָּל מַה שֶּׁלָּמַדְנוּ,...  אל הספר
מקום לשירה