אורית מיטל

• 30 • אורית מיטל רעה חולה אִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה לִפְנֵי שֶׁסִּיְּמָה לִהְיוֹת אִמָּא שֶׁלִּי לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לִסְגֹּר אִתָּהּ חֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי שֶׁיָּלַדְתִּי לָהּ נְכָדִים שֶׁלֹּא הִכִּירָה . יָשַׁבְנוּ לְיַד שֻׁלְחַן הָאֹכֶל בַּמִּטְבָּח, אַבָּא אָמַר שֶׁכָּל פָּרָה יְכוֹלָה לָלֶדֶת, אַתְּ אָמַרְתְּ אֲבָל הִיא לֹא בְּשֵׁלָה, הַקּוֹלוֹת הָהֵם חַיִּים גַּם אִם הַפֶּה שֶׁהֵפִיק אוֹתָם אוֹכֵל עָפָר . הָיִיתִי בַּת שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה וּבְהֵרָיוֹן, זֶה נָפַל לָכֶם עַל הָרֹאשׁ, לַמְרוֹת שֶׁהָיִית אֲמוּרָה לָדַעַת, בְּגִיל שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה כְּבָר הָיָה לִי נִסָּיוֹן עָשִׁיר מִשֶּׁלָּךְ . עשֶׁר כָּזֶה נֶחְשַׁב מְפֻקְפָּק אָז אוּלַי גַּם הַיּוֹם, עָדִיף נִסָּיוֹן עָנִי לְבָנוֹת, שֶׁיֵּדְעוּכַּמָּה שֶׁפָּחוֹת אִם הֵן רוֹצוֹת בַּעַל עָשִׁיר, אוֹאִם הָאִמָּהוֹת שֶׁלָּהֶן רוֹצוֹת, • 31 • כְּמוֹשֶׁאַתְּרָצִית, שֶׁיִּהְיֶה לִי טוֹב, שֶׁאַשִּׂיג בַּעַל חָזָק, חָכָם, מְפַרְנֵס . מַה שֶּׁאֲנִי רָצִיתִי הָיָה גֶּבֶר טוֹב לֵב, סֶקְסִי וְלֹא מֻשָּׂג, כָּמוֹךְ . שַׁרְתְּלִי שִׁירִים רָצִית שֶׁאַצְלִיחַ...  אל הספר