• 105 • הַגְּלִימָה הָאֲדֻמָּה מִתְרוֹמֶמֶת מִתְנַפְנֶפֶת כְּדַג-יָם . וּמִסְּפִינַת הַמִּלְחָמָה הַבִּלְתִּי-תּוֹאֶמֶת עוֹלָה שַׁפִּירִית פְּלָדָה . אָבִי אוֹמֵר : "הַמַּסּוֹק יִהְיֶה כָּאן כָּל רֶגַע, רוּצִי . " אֲבָל רַגְלַי בְּקשִׁי יְכוֹלוֹת לָזוּז . רַק לִפְנֵי כַּמָּה שָׁעוֹת יֵשׁוּת עֲדִינָה, פּוֹעֶמֶת, הֵגִיחָה מֵרַחְמִי . עַכְשָׁו אֲנִי מַצְמִידָה אֶת הַצְּרוֹר הַיָּקָר אֶל חָזִי . הַשַּׁפִּירִית עוֹלָה . אָבִי מַחֲוֶה בְּיָדוֹבְּטֵרוּף . אֲבָל אֲנִי לֹא שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלוֹ . וַאֲנִי מִסְתּוֹבֶבֶת . אֲנִי רוֹאָה אֶת הַמּוֹרֵד עִם הַגְּלִימָה הָאֲדֻמָּה . הוּא צָעִיר מְאֹד, מַמָּשׁכָּמוֹנִי . בֶּן שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה, אוּלַי וְהוּא מַסְתִּיר בִּגְלִימָתוֹהָאֲדֻמָּה אֶת חָזוֹ . הוּא מְחַיֵּךְ . "עַכְשָׁו זֶה יַחֲזֹר לָקַחַת גַּם אוֹתָךְ," הוּא אוֹמֵר לִי . "אֲבָל אַתָּה, אַתָּה לֹא בָּא ? " רֹאשׁוֹמִתְנוֹדֵד . כְּמוֹהַגְּלִימָה הָאֲדֻמָּה . הוּא מַחֲזִיק אֶת הָרוֹבֶה מֵעֵבֶר לִכְתֵפוֹ . אֲבָל הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ גָּלוּי, פָּתוּחַ, לֹא מַזִּיק . בַּשַּׁפִּירִית, מֻקֶּפֶת בְּקִירו...
אל הספר