ד. ה. לורנס

• 78 • ב הַאִם בְּנִיתֶם אֶת אֳנִיַּת מוֹתְכֶם ? הַאִם בְּנִיתֶם ? הוֹ, בְּנוּ אֶת אֳנִיַּת מוֹתְכֶם, כִּי תִּצְטָרְכוּ לָהּ . הַכְּפוֹר הַמַּר קָרֵב : כְּשֶׁנּוֹפְלִים הַתַּפּוּחִים דְּשֵׁנִים, וְרוֹעֲמִים כִּמְעַט, עַל גְּלִיד הָאָרֶץ . נִשָּׂא הַמָּוֶת בָּאֲוִיר כְּרֵיחַ אֵפֶר ! אָה ! הֲלֹא תָּרִיחוּ ? וּבַנִּגָּף, בַּגּוּף, הַנְּשָׁמָה הַמְבֹהֶלֶת לְפֶתַע מִתְכַּוֶּצֶת, נִרְתַּעַת מֵהַקֹּר הַמִּצְטַלֵּף בָּהּ דֶּרֶךְ הַפְּתָחִים . • 79 • ג וּכְלוּם יָכוֹל אָדָם לְהַמְצִיא לוֹמְנוּחָה בִּמְחִי פִּגְיוֹן ? בְּקַרְדֻּמִּים, בְּפִגְיוֹנוֹת וּבִקְלִיעִים אָדָם יוּכַל הַכּוֹת בַּכֹּתֶל חוֹר לְצֵאת חַיָּיו ; אַךְהַמְנוּחָה הִיא זֹאת ? אִמְרוּלִי : מְנוּחָה הִיא ? לָבֶטַח לֹא ! הֲרֵי אֵיךְ רֶצַח, וַאֲפִלּוּ הִתְרַצְּחוּת, יַמְצִיאו לָנוּפַּעַם מְנוּחָה ? • 80 • ד נָשִׂיחַנָא עַל הַמְּנוּחָה שֶׁאָנוּמַכִּירִים, שֶׁבְּיָדֵנוּלְהַכִּיר, הַמְּנוּחָה הָעֲמֻקָּה וְהַנֶּחְמֶדֶת שֶׁל לֵב שָׁלֵו ! אוֹתָהּ, אֶת זֹאת מְנוּחָתֵנוּ, אֵיךְנְכוֹנֵן ? • 81 • ה בְּנוּ אִם כֵּן אֶת אֳנִיַּת מוֹתְכֶם, כִּי ח...  אל הספר
מקום לשירה