נמרוד ברקו

• 53 • שׁוֹשַׁנָּה לָצוֹבֶר, שׁוֹשַׁנָּה שִׁין, עָלוּעוֹלוֹת פַּעֲמוֹנִין שֶׁנִּשְׁכְּחָה בַּמַּחְשַׁכִּין . — שׁוּב עָלִיתָאֶל קוֹמַת-יְצוּרֵי-הַדְּפוּס, אֶל קוֹמַת-הַגַּנְזַכִּים וְרָאִיתָבַּעֲלִיָּתְךָקַרְנִיזִים וְאִצְטַבּוֹת וְדֶבֶק בְּשׁוּלֵי הָעוֹר-פָּנִים וּלְבָבוֹת נִסְנָקִים לְשֻׁלְחָנוֹת — לְבָבוֹת-מְבֻתָּקִים, נְטוּלֵי-מַחְצֶבֶת, עֲלוּמִים — וְאוֹר קָלוּשׁיוֹרֵד עַל הַקִּיטוֹן וְשׁוֹשַׁנָּה לָצוֹבֶר לִבָּהּ עָיַף וְהִיא — שֶׁלֹּא נוֹלְדָה בָּעִיר הַזֹּאת אֶלָּא אִם כֵּן הָעִיר הַזֹּאת הִיא כָּל הֶעָרִים — וְהִיא — שֶׁיָּדֶיהָחָרְטוּאוֹתִיּוֹת-בָּשָׂר-וָדָם בְּגִלְיוֹנוֹת-עֲזוּבַת-הָרוּחַ— וְאוֹר קָלוּשׁיוֹרֵד עַל הַקִּיטוֹן וְשׁוּם יְצִירַת-מוֹפֵת אֵינָהּמִזְדַּקֶּרֶת בִּנְפֹלֶת-הַלֵּב וְהִיא — שֶׁחָלְצָה גַּפַּיִם לְמַעַן יֻסְתְּרוּ, אוֹי עוֹלָם ! — וְהִיא — שֶׁהָלְכָה לָתוּר אַחַר שְׁמוֹתֶיהָ-שֶׁלָּהּבְּמַדָּפִים-שֶׁל-תָּא- הַקְּרוּם — וְאוֹר קָלוּשׁיוֹרֵד עַל הַקִּיטוֹן הַפּוֹעֲלִים מִתְכּוֹנְנִים לָסֶגֶת . — וּשְׁעַת פְּסַנְתֵּר — חָסוּי ; לֹא נוֹדַעַת בְּעוֹלַם הַמּוּז...  אל הספר