מיה טבת דיין

• 27 • כְּשֶׁאַף אֶחָד עַל פְּנֵי הָאַסְפַלְט הַנָּמֵס לֹא יוּכַל עוֹד לַעְזֹר לְאַף אֶחָד . אֲנִי לֹא לְבַד — חֲמִישִׁית מֵהָאָמֵרִיקָאִים כַּיּוֹם מַאֲמִינִים שֶׁהָעוֹלָם יִגָּמֵר בִּימֵיהֶם . כְּלוֹמַר, בְּיָמֵינוּ . אֲפִלּוּ מֹחַ רֵיק יָכוֹל לְחַשֵּׁב אֶת זֶה — הַמַּעֲלוֹת הַמְטַפְּסוֹת, גַּזֵּי הַחֲמָמָה וְהָעֻבְדָּה שֶׁעַד 2065 לֹא יִשָּׁאֲרוּ דָּגִים בַּיָּם הַתִּיכוֹן . אַבָּא שֶׁלִּי צָלַל וְדִגְדֵּג אוֹתָנוּ מִתַּחַת לַמַּיִם בַּעֲנָפִים דַּקִּים, הִצְחִיק אוֹתוֹ— לִרְאוֹת אוֹתָנוּקוֹפְצוֹת מֵאֵימַת הַדָּגִים . אֲבָל עַד 2065 אָבוֹת בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן יִצְטָרְכוּ לַחְשֹׁב עַל טְרִיק אַחֵר, אִם עֲדַיִן יִהְיוּטְרִיקִים וְחוֹפִים, וְיִהְיוּאָבוֹת . אֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל הָעוֹלָם הַבָּא, אוּלַי הַכַּוָּנָה לֹא הָיְתָה לְגַן עֵדֶן אַחֲרֵי הַכֹּל, אֶלָּא לָעוֹלָם הַבָּא עַל הַמַּדָּף ; • 28 • מוֹדֶל חָדָשׁ, חַיֵּי סוֹלְלָה אֲרֻכִּים יוֹתֵר וּבְעִקָּר — מִתְחַמֵּם פָּחוֹת . אֲנִי קוֹרֵאת שֶׁוֶּנוּס הִיא הַכּוֹכָב הַיָּחִיד שֶׁמִּסְתּוֹבֵב עִם כִּוּוּן הַשָּׁעוֹן וַאֲנִי רוֹשֶׁמֶת...  אל הספר