נועה שקרג'י

• 81 • נועה שקרג'י * עָמַדְתִּי בַּמִּרְפֶּסֶת בְּמוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת וּפָחַדְתִּי שֶׁתִּתְגַּנְבִי מֵאֲחוֹרַי וְתַבְהִילִי, וְזָכַרְתִּי אוֹתָךְשְׁחוֹרָה וְלֹא רָאִיתִי, כְּלוֹמַר פִסְפַסְתִּי, הָיִיתִי חַשְׁדָּנִית, מְקֻבַּעַת, הָיִיתִי עִוֶּרֶת, לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁלָּךְ, הַחִיּוּךְ מֵאֲחוֹרֵי הַיֶּלֶד, מֵאֲחוֹרֵי קוֹל הַתְּהוֹם, לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַחִיּוּךְ הָאֲמִתִּי שֶׁלָּךְ, שֶׁלָּךְ בַּת חָמֵשׁ שֶׁלָּךְ בַּת שְׁבַע- עֶשְׂרֵה, שֶׁלָּךְעַכְשָׁו . וְלֹא בָּאת מֵאֲחוֹרַי וְלֹא הִבְהַלְתְּ כִּי לֹא בָּזֶה טִבְעֵךְ, אֶלָּא הַהֶפֶךְ, נִבְהַלְתְּ, שֶׁהָיִית בְּעוֹלָמַיִךְ, הָיִית עָמוֹק בְּתוֹכֵךְעַד שֶׁפָּתַחְתְּ לִי וְרֹאשֵׁךְבְנַפְשֵׁךְ . לֹא מֵטָאפוֹרִית, אֲנִי מִתְכַּוֶּנֶת — הָיָה בֶּאֱמֶת, וּפָתַחְתְּ לִי שְׂעָרוֹת עַל פָּנַיִךְ וּמִשְׁקָפַיִם בְּיָדֵךְ, וּפָתַחְתְּלִי כְּדֶרֶךְשֶׁפּוֹתְחִים לְמִישֶׁהוּשֶׁמַּכִּירִים ( וְלֹא הִכַּרְתְּ ) , לְמִישֶׁהוּ שֶׁרוֹצִים, פָּתַחְתְּ לִי בְּרֹחַב לֵב שֶׁהוּא טִבְעֵךְ הָאֲמִתִּי . וְלֹא הוֹסַפְתְּ מִלִּים שֶׁאֵין בָּהֶן צֹר...  אל הספר
מקום לשירה