נצר לאו

• 40 • נצר לאו בסלון הַתְּפִלָּה הָאֲדֻמָּה זוֹרֶמֶת לִי בַּגּוּף טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ אֲדֻמָּה מְכַסָּה רֹאשׁ עוֹר נִמְתָּח . אָדֹם צוֹרֵב חַלְלֵי עֵינַיִם, אַף, פֶּה הַתְּפִלָּה הָאֲדֻמָּה צוֹעֶקֶת צְעָקוֹת רְטֻבּוֹת מִתְרַכֶּזֶת מְאֹד בְּלִכְלוּךְ שִׁגְרָתִי עַל שָׁטִיחַ עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת בְּקֶצֶב לֹא שָׁקֵט הַתְּפִלָּה הָאֲדֻמָּה מַרְעִידָה זְגוּגִיּוֹת זְכוּכִית עֲדִינוֹת בָּאֲדָנִית צִפֹּרֶן חָתוּל גְּזוּרָה, הַדְּמָמָה הָאֲדֻמָּה מְטַפְטֶפֶת טִפּוֹת רָצוֹן עַל הָרִצְפָּה  אל הספר