גי דה מופאסאן — מצרפתית: עמנואל פינטו

• 136 • כשהבריזה קרירה והגלים שקטים, הספינה יוצאת לדיג . רשתהּ מקובעת לאורך מוט עץ גדול בעל לולאות ברזל ויורדת בעזרת שני כבלים המחליקים על שתי גלגליות משני צידי הסירה . והספינה הנסחפת ברוח ובזרם, גוררת אחריה את המתקן ההורס ומשחית את קרקעית הים . על הסיפון עמדו לרשותו של ז'אבל, אחיו הצעיר, ארבעה גברים ונער שולייה . הם יצאו מבולון במזג אוויר בהיר כדי להטיל את המכמורת אל הים . אולם זמן לא רב אחר כך כבר קמה הרוח ומשב סופה אילץ את הספינה לברוח . היא הגיעה אל חופי אנגליה אבל הים הסוער הלם בצוקים, הסתער על היבשה ומנע את כניסתה לנמלים . הספינה הקטנה שבה אל לב ים ומשם אל חופי צרפת . הסופה המשיכה להרים נדי מים עצומים ובלתי עבירים, עטפה בקצף, בשאון ובסכנה את גבולות כל נמלי המפלט . הספינה גם משם המשיכה, רוכבת על גב גלים, מטלטלת, נחבטת, נוזלת, נהדפת בכוח המים הרבים, אך למרות הכול עודה נועזת, רגילה לאותם זמנים קשים שלעיתים אילצו אותה לנדוד במשך חמישה או שישה ימים בין שתי הארצות השכנות מבלי יכולת לעגון לא באחת ולא בשנייה . ואז, לבסוף, כשהיו בלב ים ההוריקן נרגע, ולמרות שהגלים עוד היו גבוהים, הבוס הורה...  אל הספר
מקום לשירה