קאיר אטלן

• 77 • כשהייתי חייל הכרתי חיילת בת קיבוץ . בערב שבת נסענו לצפון תל אביב לבקר אצל בני משפחה רחוקים שלה . האבא רופא, האמא רופאה . זה היה קצת מפחיד לישון שם . למחרת ישבנו לארוחת הבוקר, ורק מאוחר יותר שמתי לב שגם אני דיברתי בשקט, כמעט בלחש, ושלא זזתי בכיסא . הם התלבטו היכן לבלות את היום ובמשך כל הארוחה נהגו בי איפוק רב . הייתי צעיר ורזה ורעב ורציתי לטרוף עשר פרוסות לחם, עם הריבה המופלאה שהיתה על השולחן, אבל הסתפקתי באחת או שתיים, לפי מה שראיתי . אחר כך הלכנו לחברים שלה בשלמה המלך . היו שם שני הומואים ובחורה אחת . אחד ההומואים הציג את עצמו בפניי ואמר לי שהוא קומפוזיטור . לא ידעתי מה זה אבל הנהנתי . הבחורה לבשה מכנסיים קצרים- קצרים ואני לא יכולתי להסיט ממנה את המבט, אבל אז נכנס הבחור השני והתחיל להתנשק ולהתגפף עם הקומפוזיטור, והיות שהנטייה שלי היתה להסיט את המבט, הבטתי בהם בתשומת לב . זה עיצבן אותם והם הפסיקו ויצאו מהחדר . הבחורה עם המכנסיים הקצרים נעלמה . החברה שלי נכנסה לחדר, חייכה ואמרה לי, כל הכבוד לך . אחר כך שאלה אם אני רוצה לשבת בכסית, הסכמתי ועשיתי עצמי שלא שמעתי עליו, כך נחסכה ממנה ...  אל הספר
מקום לשירה