• 75 • בפניו בנועם תקיף, ולבתהּאמרה "את רוצה ? אם לא, אז לא ! " . כל אותו הבוקר המשכתי להפוך בשאלה האם היה עליי לומר משהו לאחות או לבתי . ובטני התהפכה בקרבי . ואולי אין הדברים אמורים בזה . אולי הדמויות הללו ( אם, דוב, בת ) הן חלק מתיאטרון הצלליות של הנפש שמתנהל מתוך מחשבה מיתית, בשחור ולבן, באספלט ובשלג, ויש פחד שאם צד אחד יהיה מוגן, ימות השני בציפורני הבהמה הלבנה .
אל הספר