• 43 • "האיש שלי עזב אותי . " תלחשי אליו בעצב . "מתי ומדוע ? " ישאל באוטומטיות ולא ירים מבטו מן הטפסים . "באתי להודיע שאני חד-הורית . " "אני מבקש ממך לחזור בבקשה לתור ולחשוב טוב-טוב למה עזב אותך האיש שלך . חזרי אליי כשתהיה לך תשובה . " את תשובי אל ספסל ההמתנה החלוד ותגלי שם אישה בכותונת סגולה שפניה מוזרות ויֵשותה המשונה משוטטת ומחליקה על אור הפלואורסצנט המהבהב . "יש בינינו דבר כמוס," היא תאמר לך . מבטה יהיה לך מוכר . איזה דבר שהושחת בעיניה יבקש ממך להיעצר ולתת עליו את דעתך . באותו רגע תשובי אל מציאות חדר המשחקים, מולך תעמוד האחות ותצעק : "גברת לוינטל, הגיע הזמן לקחת את הכדורים . " היא תלבש חלוק לבן מוכתם בכתם אדום ותניח בידך כוס פלסטיק זעירה ובה שתי גלולות צהובות . על צווארה תזהי תליון מרובע של פני ילד עם חיוך זהב ועינייך הרכות בו נתלות . גם האישה בכותונת הסגולה תקבל כוס כשלך, אך לה רק גלולה אחת, לבנה . את תחייכי אל האחות ותטלי באלגנטיות את הכוס . אחר כך תקומי מן הספסל החלוד ותביטי בגשם . טיפות מים ינשקו ללחייך . "הלוואי והייתי יכולה לבלוע את הכדורים במי הגשם . " את תאמרי . "אבל אני על...
אל הספר