• 101 • משחררת הקרובה לילדות ואותה חסר המערב החילוני, ובהעדרה יובס . הימים שאחרי אותה הופעה כושלת היו ימי החגים . ראש השנה עמד להגיע ואני הצטרפתי לקהילה של רובי נמדר, סופר עברי שחי בניו יורק . "מניין מעט" מצוי בקומה התחתונה של בית הכנסת 'אנשי חסד' ברחוב 101 . ב"מניין מעט" ישנו מנהג המסגיר את ליבת הקיום היהודי שם . בכל תפילה עולים כמה מבני הקהילה ונושאים דברים . בראש השנה וביום כיפור, כשהתפללתי שם, עלו ובאו כמה וכמה בני קהילה לדרוש . האחד העלה באוב שיר של משורר יהודי- אמריקאי נשכח על עבודת הכֹּהן הגדול והצליח לחבר במהירות, בדילוג היהודי הבנוי על מבנה השפה, בין עולם קדום העשוי ממפגן חושי ואקסטטי לבין חיים בשפת ההגירה של המאה הקודמת, המאה הגדולה של ההגירה היהודית . אישה אחרת, עיתונאית, סיפרה על מסע מרגש בעקבות שורשי משפחתה במזרח אירופה, וידידי, הסופר רובי נמדר, דיבר בראש השנה על המתח שבין אימת היום לשמחת החג, פרדוקס שאנחנו לא מתייחסים אליו מספיק, אבל הוא, כפי שגם הראה רובי, תכונה מרכזית מאוד ביהדות, אולי המרכזית מכולן : היכולת לרקוד בלב האימה . האינטלקט, שסולק זה מכבר מהיהדות הארץ ישראלית...
אל הספר