אָלֶכְּסֵי פַרְשִׁיקוֹב

• 130 • קְצָת וְרַדְרַד כְּאִלּוּ מִתְיַבֵּשׁ בַּמִּדְבָּר, עִם זְרִיחָה הָעֲדָרִים בָּאִים לַהֲרָחָה בְּנַחַת, מִסָּבִיב אַף אֶחָד לְמַעֲשֶׂה, הוּא נוֹסֵעַבַּחַשְׁמַלִּית, מְטֻלְטָל וְנִרְעָד תָּמִיד אִתְּךָ, תָּמִיד מְעַט וְרַדְרַד מִגְדְּלֵי הַזְּכוּכִית, בְּלִי צִלּוֹ שֶׁל צֵל, כְּאִלּוּבֹּקֶר קוֹדֵר, מִין תְּחוּשָׁה כָּזֹאת הָלְכוּ אֵצֶל צוּק הַכֻּתְנָה הַלָּבָן, וּבַקָּצֶה, עָמַד שֶׂה בְּשִׂכּוּל פְּרָסוֹת יִטְּלוּ לְעַצְמָם מֵהָעוֹבְרִים וְשָׁבִים מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם הִדַּמּוּת וְיֵהָפְכוּ מִיָּד לַדָּבָר הַזֶּה עַצְמוֹ רְאִיָּתָם הָרָעָה לֹא מַכִּירָה בַּהֶבְדֵּלִים בֵּין דְּמוּת לִדְמוּת בְּתוֹךְ מִגְדַּל זְכוּכִית אֲנִי בַּר-הַחְלָפָה, הָעִקָּר לֹא לַעֲצֹם עֵינַיִם, לֹא לָמוּת בְּתוֹךְ הַמִּגְדָּל הַזֶּה כָּכָה הֲרֵי אִי-אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בַּשֶּׂה הֵם טוֹעִים בִּי, וְהוּא מַחֲרִיד אוֹתִי הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁלְּגַבָּיו הֵם כָּל כָּךְ לְעֻמָּתִי הֵם עָלוּ אֶל הַר חוֹר הָעוֹלָם הָעֲנָק וּבְקֶצֶב זֵהֶה נָפְלוּ לְמַטָּה אֶחָד-אֶחָד חֲבָל שֶׁאַתְּ מְיַחֶלֶת כָּל כָּךְ לְמַמְתָּק יָשׁ...  אל הספר