• 105 • וְעַל הַחֻצְפָּה שֶׁל לִרְצוֹת — לֹא לִרְצוֹת עַל הַזֶּמֶר בְּקֶבֶר אִמִּי בַּחֲצוֹת — שֶׁהַשִּׁיר הַמַּזְוִיעַהַזֶּה יִקָּטַע, וְכָל מִי שֶׁחַי וְשָׂמֵחַ מִמֶּנִּי עַתָּה, מֻזְמָן לְרַצּוֹתִי, אוֹ לְנָאֵץ אוֹתִי וּלְקוֹל הַתַּקְלִיט הַזֶּה, הַצּוֹרְמָנִי גְּוִיעָתִי תֵּעָרֵךְ כִּרְצוֹנִי .
אל הספר