מָרִיָּה גָאלִינָה — מרוסית: צבי חזנוב

• 38 • מָרִיָּה גָאלִינָה משה ואהרן לדודה פִירָה הענייה ומרובת הילדים נולדו תאומים . ואילו דודה דורה, אחייניתה, הייתה עשירה וחשוכת ילדים . "ותרי לי על אחד מהם", אמרה דודה דורה ודודה פירה הסכימה . דודה דורה לקחה לה את אהרן . הוא קרא לה אימא . היה לו כל מה שילד קטן יכול לייחל לו . אחר כך אהרן גדל, ודודה דורה מתה . הוא התאבל עליה, ואחר כך הפך למנהיגו של שבט גדול, שכן דודה דורה סייעה לו לרכוש השכלה, והוא אפילו עבד זמן-מה במשרד ממשלתי . הוא עזר לכולם, אפילו לקרובו העני והמבולבל משה . ודווקא את דודה פירה הוא לא סבל . "הזקנה המתועבת הזאת", נהג לומר, "לא מסוגל לראות אותה, יש לי צמרמורת ממנה ! " . אבל משה סבל בשקט, שכּן אהרן נתן לו כסף, שהוא והדודה פירה התקיימו ממנו . אבל יום אחד הוא פשוט לא הצליח להתאפק . "אידיוט", אמר לו משה, "הרי זאת אימא שלך ! ", והניח את המסמכים על השולחן . אהרן בחן את המסמכים, הלך לחדר עבודתו ולא יצא משם עד הערב . בערב תלה את עצמו על השלייקס שלו . אז עדיין הלכו עם כאלה . מרוסית : צבי חזנוב  אל הספר