פתח דבר

• 4 • א . הטעמים לפתיחת הסדרה "ילקוט שירת העמים" דווקא בשירה רוסית, עניין שהעורכים מתייחסים אליו רק במעומעם, אכן לא היו פורמליים גרידא . אין זה סוד שמשוררי יחדו היוו מעין שלוחה עברית לשירת תור הכסף ( כפי שכינה את התקופה הזו הפילוסוף והמבקר ו . סולוביוב ) ; כך שהדיוקן שהוצג בכרך הזה, שנדפס ב- 1942 ושקובצו בו שירים פרי עטם של מיטב משוררי המודרנה הרוסית, בתרגומם של אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, אלכסנדר פן, אליהו טסלר, יעקב פיכמן, תמר דולז'נסקי, יצחק שנברג ורחל בלובשטיין, היה דיוקנה של המודרנה הרוסית כשם שהיה הוא דיוקנם של אנשי הציר המרכזי במודרנה העברית . אפשר להתווכח עם הקביעה שלפיה השירה היא ביטויה העליון של הביוגרפיה המוסרית של כל דור בכל לשון ואומה, שהרי בסופו של דבר, שירת תור הכסף הרוסית הייתה תופעה מודרניסטית יוצאת דופן לא רק במובן הפואטי ( התבססות כמעט גורפת על חריזה קלאסית למשל ) , אלא גם במובן החברתי, כעדות כתובה לתהיות הקיומיות של הדור ולתהפוכות החברתיות והפוליטיות של התקופה, וזאת בזכות המעמד המיוחד של השירה בספירה התרבותית של רוסיה — מעמד של מחוללת האתוס הלאומי . השירה תפסה אם כך...  אל הספר