59 של הפוטו-מונולוג היא "להפר את השתיקה של מושאיהם [ של הצילומים ] אל מול קהל רחב של צופים-קוראים, קהל שביכולתו להמשיך ולהפעיל את שרשרת השיח הביקורתי סביב מצבי העוול, הדיכוי, האפליה, הכאב והסבל שהם מייצגים, שהחלה בעת המפגש בין הצלמ / ת והמצולמ / ת" . 18 בפועל, הצלם והכותב משמשים עדים : הם מספקים בצילומים ובטקסט שלהם ראיות לסבלם של הכפריים העניים, המוצגות כדי לעורר מודעות ציבורית לבעיית העוני וכדי לקדם שינויים במדיניות . א ם כן, אפשר לומר שכדי שצילומים תיעודיים יהיו "טובים דיים" ויקדמו סולידריות חברתית ואקטיביזם חברתי, עליהם להתנגד להפיכתם של בני אדם לקריקטורות שטוחות ולסימונם כאחרים, זאת באמצעות הפקת ייצוגים החושפים את המצולם או את המצולמת כדמות מורכבת, הדומה ל"אני" ושונה ממנו בעת ובעונה אחת, והצבתם בהקשר חברתי . התנאי הראשון לכך הוא שצילום המתמקד בדמות ינכיח את פניה . הפנים הן תעודת הזהות של האדם, הן אוצרות בחובן את האנושיות שלו יותר מכל איבר אחר בגופו . לצד כאב ופגיעוּת, אפשר לפעמים לראות בפנים גם חוזק, עוצמה ויופי . התנאי השני הוא שהדמויות יצולמו בהסכמתן ובסיטואציה מכבדת, ולא בסיטוא...
אל הספר