פתח דבר

15 ספר זה מתעד מפגשים עם אנשים ברחוב . אבל יותר מכך, זה ספר על המסע הכרוך במפגשים האלה . מפגשים אנושיים עם אנשים ברחוב אינם דבר שכיח . לעתים קרובות המפגש עם חסרי בית אינו מפגש, אלא הימנעות ממבט ישיר, הימנעות מנוכחות חיה, משיחה, מהדדיות – הימנעות פיזית שמקורה בהימנעות רגשית, ברתיעה . מי שיש לו בית לחזור אליו, עלול לחוות את המפגש עם חסרי בית כמפגש תוקפני, חודרני, מאיים, מסוכן . קבצן שמושיט יד למכונית ברמזור או אישה שיושבת על מדרכה ביציאה מהרכבת או שרועה על ספסל בגינה הציבורית מביכים ומרתיעים את מי שגרים בביתם . הרתיעה הזאת מתורגמת לפרקטיקות גופניות, רגשיות וחברתיות של יצירת מרחק . יש אלפי דרכים להימנע מאנשים החיים ברחוב : לדוגמה באמצעות הפניית המבט, באמצעות מבט שרואה רק את הפתולוגי או את המוזר בגוף האחר או באמצעות מבט מזועזע או מרחם שאינו מבחין באנושיות . המרחק שנוצר באמצעות המבט שנמנע מראייה מעצב את התנהגות הגוף כולו, שנעשה קפוץ, מתוח ומסויג . המסע שמתואר בספר זה הוא מסע המגשר על המרחק האישי והחברתי ביני, יונתן נבו, לבין חסרי הבית . זה מסע שמבקש להתגבר על ההימנעות ועל המרחק . מכיוון שאנ...  אל הספר
הוצאת אסיה